אני רוצה לפתוח את אחד הנושאים הכי מסקרנים - מאיפה הכסף?
תכלס, זה משהו שכולם רוצים לדעת, גם אנחנו, על מפליגים או נוודים אחרים.
.
אז נדבר על זה מכמה כיוונים בכמה פוסטים: האם זכינו בלוטו? (רמז.. לא), איך עובדים מרחוק? וכמה זה עולה לנו?
.
האם זכינו בלוטו?
לא. לא זכינו בלוטו וגם לא פרשנו.
ברגע שהחלטנו שזה החלום שאנחנו רוצים להגשים, ניווטנו את החסכונות של הדירה, שמעולם לא קנינו, לטובת רכישת סירה.
למעשה חילקנו את החסכונות שלנו לשלושה: סירה, מימון המסע, וחסכונות לחזרה.
התקציב של הסירה הגדיר סוג, גודל ושנתון של הסירה.
המימון של המסע תוחם אותו בפרק זמן מסוים.
והחסכונות לחזרה הם נשימה עמוקה כשנחליט לסיים ולעצור.
התוכנית היתה לנסות לשלב עבודה בחיי היום יום בשביל לא לאכול את החסכונות מהר מידי וכך לתת לנו עוד זמן להגשים חלומות.
ולשמחתינו אנחנו מצליחים לעשות את זה במידה שמספיקה לנו כרגע (מבטיחה פוסט נפרד על זה!)
בעיקרון, אם מתעלמים מהתפעול של הסירה (שזה בין יקר ליקר מאוד), אני חושבת שהחיים על היאכטה עוזרים לחיות בחסכנות. כי הדברים פשוט לא זמינים. וגם אם כן, אז פיזית אין מקום.
הקטע המעניין קורה כשפתאום הדברים זמינים…
לדגומא עכשיו אנחנו בפורטו ריקו (אמריקה בייבי) ואנחנו מסתובבים כמו מכורים שלא קיבלו את המנה האורבנית שלהם כבר שנה - גני שעשועים מכל הסוגים, סקייטפארקים, אטרקצייות, רכב צמוד, קניונים, אמזון פריים(!!), וכל ג׳אנק פוד אפשרי.
כמעט שנה שלא נכנסתי לחנות ומדדתי משהו בתא הלבשה שמכבד את הלקוחה: כזה עם ספסל קטן, תאורה מחמיאה ומראה מלפנים ומאחור.
כמה זה מובן מאליו. כמה כיף. בחיי שהתגעגעתי.
אבל גם נכנסתי להלם.
רציתי לצאת משם אבל גם רציתי להישאר ולמדוד איזו שמלה או שתיים או שלוש.
איזה מזל שהילדים היו צמודים אלינו וחסכו לנו את החישוב אם יש לנו כסף לקנות איזה נר שלעולם לא נדליק על הסירה או איזה סוויטשירט מיותר במזג אוויר הקאריבי.
כמה קל לשכוח כשאין את הגירוי, וכמה קל ליפול בחזרה לנוחות.
עם כמה שאני נהנית מהמותרות, אני מחכה לצאת מפה ולחזור לניהול תקציב מצומצם יותר. לחזור לשקט שהים והחופים נותנים לי. לניתוק ולחוסר זמינות של דברים.
אני מהרהרת הרבה במה נעשה כשנסיים עם המסע -
הייתי רוצה להגיד שנשמור לנצח את המודעות ששום דבר שיש לנו הוא לא מובן מאליו: לא האפשרות והיכולת לקנות דברים, לא המגוון, ואפילו לא מים וחשמל.
הייתי רוצה להגיד שננסה לחיות חיים פשוטים, ושנמשיך ליישם קיימות.
אבל אני בן אדם ריאלי.
בינתיים אנחנו מנסים למקסם את הזמן שלנו על הסירה ולייצר הכנסה.
.
.