לכבוד חגיגות השנתיים למסע, הנה כמה תשובות לשאלות הכי נפוצות שאחנו נשאלים:
ש: האם התם מתכננים להפליג לנצח?
ת: שאלה מצוינת! פעם אמרתי שלא, שזה לשנתיים.
היום אני אומרת שכנראה שלא, ואולי נוסיף עוד שנה.
התחושה שלנו כרגע היא שאין לנו ממש בית. אנחנו נוודים עם כל מה שמשתמע מזה.
למסע שלנו יש תאריך תפוגה, והוא יגיע כשהילדים יצטרכו את המסגרת, את החברים, את הרמה הנכונה של הלימודים וההכוונה.
אבל אנחנו לא יודעים עדין מתי ולאן פנינו מועדות.
ש: האם תחזרו להפליג באירופה?
ת: פפפפפפפ…. מתים לחזור לאירופה. מאוד לא מחכים למדוזות.
מאוד לא בטוחים שעם הסירה, כי החורף בים התיכון הוא מבאס ממש.
ש: מה עם חברים?
ת: היו מעט, היו מלא, ועכשיו יש כמה.
כתבתי הרבה על השבט משפחות מפליגות ותמיד יש לפחות אחת באזור
ש: ולימודים?
ת: אנחנו מלמדים את הילדים בחינוך ביתי. יותר מתוך צורך מאשר מתוך הנאה או אמונה. אנחנו קוראים לזה Boat Schooling
ש: אתם עשירים או שפרשתם מוקדם?
ת: לא זה ולא זה וגם לא זכינו בלוטו.
פשוט שינינו את צורת החשיבה והשתמשנו בחסכונות שהיו לנו אחרת.
ש: מה אתם עושים?
ת: אני יועצת לניהול מוצר והטמעה של OKR וסרגיי מפענח צילומי אוויר ומומחה GIS (תמיד שמחים לשמוע על הזדמנויות חדשות ;) )
ש: כמה אתם עובדים?
ת: אנחנו עובדים כדי לחיות ולא חיים כדי לעבוד. העבודה כפרילנסרים מאפשר לנו לאזן את החיים עם העבודה וזה יוצא בדרך כלל כמה שעות בודדות ביום.
ש: איך יש לכם אינטרנט?
ת: סטארלינק של איילון מאסק (משוגע, משוגע אבל כפרה עליו)
ש: מה אתם עושים עם הילדים?
ת: אנחנו חולקים זמן אחריות על הילדים כשצריך לעבוד ואם אין אפשרות לפצל כוחות ושנינו עסוקים, אז אנחנו שולפים את הבייביסיטר - המסך.
ש: האם הילדים יודעים לשחות?
ת: בטח! נוח להם להיות במים כמו שנוח להם להיות בסקייטפארק
ש: האם עברתם סיטואציות מסוכנות?
ת: חווינו דרצ׳ו (כמו הוריקן) ועברנו תאונות קשות, אבל כשחיים כל שך קרוב לנפטון, זה חלק מהחוויה ולמדנו לקבל את זה.
ש: איפה ביקרתם?
ת: הפלגנו מהים התיכון לקאריביים, איי הבתולה, פורטו ריקו, הרפובליקה הדומיניקנית, בהמאס ועכשיו בארצות הברית. סה״כ 21 מדינות (ואינסוף איים)
יש לכם עוד שאלות? תרשמו בתגובות 👇